הטענה הנפוצה ביותר שאני שומעת מאנשים במפגשים אישיים בקליניקה ובמפגשים אישיים ביום יום זה שהם היו רוצים יותר שפע או יותר נכון שיש משהו שהם רוצים ועדיין לא השיגו:
יותר לקוחות לעסק , להצליח להיכנס להריון, להיות בזוגיות מאהבה, להשיל במשקל, לחיות בבריאות מלאה, למצוא עבודה עם שכר גבוה ועניין ועוד...
במהלך אחד המפגשים האישיים בקליניקה שלי התקבלה פרספקטיבה מעניינת על מה שחוסם שפע מהחיים שלנו.
כשמשהו לא מסתדר בחיים שלנו כמו שאנחנו רוצים זה כמו עץ שלא משנה כמה נשקה אותו ונטפל בו הוא נשאר ללא פירות.
ובכדי שהעץ יניב פרי אנחנו כל היום מסתובבים סביבו, דואגים וחושבים מה עוד הוא צריך כדי שינביט עלים או פרי...
מרוב התמקדות בעץ הזה אנחנו הופכים להיות הוא ורואים בעצמנו רק את מה שאנחנו רוצים והשקענו בו ולא מניב עדיין תוצאה.
ולפעמים אנחנו שוכחים שיש בנו גם המון דברים טובים שכן מצליחים ובהם אנחנו מאוד בשפע: שאנחנו בריאים, שיש לנו משפחה וילדים אהובים, שיש לנו חברים שאוהבים אותנו, מקום לגור בו שמרגיש כמו בית.
אז אם נחזור לדימוי של העצים- אנחנו מורכבים מהמון עצים ולפעמים אנחנו שוכחים את עץ הלימון שתמיד מלא בפירות, ושמרוב שהוא נותן בשפע אנחנו לוקחים שקים שלמים ומחלקים לחברים.
ואת העצים האלו בחיים שלנו אנחנו לפעמים לוקחים כמובן מאליו.
ומה אם נפנה כמה רגעים בכל יום להתמקד ולהודות על הדברים שכבר בשפע אצלנו בחיים?
כשההתמקדות בעץ שצריך קצת יותר זמן להניב פרי ושפע מעט יורדת, זה מאפשר לנו לשים לב לשינויים שכן חלים בו, לעלים החדשים שכן צמחו ולכך שהוא בכמה סנטימטרים יותר גבוה.
כלומר, ככל שנהיה בהודיה על מה שכבר יש לנו, ההתמקדות במה שפחות מסתדר תופסת פחות מקום במחשבות שלנו.
וזה מה שאפשר לנו לזהות את השינויים והשפע הנוספים שכן נכנסים לחיינו.
Comments